מרץ, 2019
חופש הדת והפולחן נחשב לזכות יסוד חקוקה בספר החוקים של ישראל. ימי החג מהווים סממן מובהק של כל דת ודת. לפיכך, כל עובד בישראל, ותהייה דתו אשר תהייה, זכאי לחופשה בימי חגיו. ככלל, רק ימי החג עצמם מוכרים כימי חופשה בתשלום.
אילו ימי חג מוכרים כחופשה בתשלום?
העובדים בישראל זכאים לצאת לחופשה בתשלום בחגים ובמועדים כפי שמתפרסמים ברשימות לגבי כל דת ודת. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור בין חופשה במועדי ישראל לבין ימי חופשה בחגי דתו ועליו להודיע למעסיקו מראש על בחירתו. ימי חופשה בגין חגים לא ינוכו מסך ימי החופשה השנתית שמגיעים לעובד. למרות האמור לעיל, עובד שאינו יהודי לא יהיה זכאי לכפל תשלום במקרה שמקום העבודה סגור בחגים היהודיים. במקרה כזה הוא יוכל לקזז את ימי החג היהודיים מימי חופשתו השנתית או לקבל בגינם דמי חופשה.
העובדים בישראל זכאים לצאת לחופשה בתשלום בימי חג ומועד המתפרסמים ברשימות לגבי כל דת ודת. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור בין חופשה במועדי ישראל לבין ימי חופשה בחגי דתו ועליו להודיע למעסיקו מראש על בחירתו.
ימי חופשה בימי חג אלו לא ינוכו מסך ימי החופשה השנתית המגיעים לעובד. עם זאת, עובד שאינו יהודי לא יהיה זכאי לכפל תשלום במקרה שמקום העבודה סגור בחגים היהודיים. במקרה כזה הוא יוכל לקזז את ימי החג היהודיים מימי חופשתו השנתית ולקבל בגינם דמי חופשה.
ימי החג המוכרים לתשלום לפי הדת הינם: (בכל חג זכאי העובד ליום חופשה אחד אלא אם כן מצויין אחרת)
חגי היהודים: ראש השנה (יומיים), יום כיפור, סוכות (יומיים), פסח (יומיים), יום העצמאות ושבועות
חגי הדרוזים: עיד אלח'דר, חג הנביא שועייב (ארבעה ימים), חג הנביא סבלאן וחג הקורבן (ארבעה ימים)
חגי המוסלמים: עיד אל פיטר (שלושה ימים), חג הקורבן (ארבעה ימים) ראש השנה המוסלמי, וחג הולדת הנביא מוחמד
חגי הנוצרים: חג המולד (יומיים), ראש השנה, חג ההתגלות, יום שישי לפני הפסחא, פסחא (יומיים), עליית ישוע לשמיים, יום שני לשבועות.
אפשר לצפות בלוח שנה עם פירוט מלא של החגים ומועדם כאן
האם גם ערבי חג מוכרים כחופשה בתשלום?
ערבי חג אינם נחשבים כימי חג וימי חופשה בתשלום אלא שמספר שעות העבודה בערב חג קצר מזה של יום עבודה רגיל, תלוי במספר ימי העבודה בשבוע הנהוגים במקום העבודה וכן בענף התעסוקה שבו מדובר. אם העובד אינו עובד בערב החג, בין על פי בקשתו ובין על פי הוראת המעסיק, יום זה ייחשב כיום חופשה רגיל.
מה הם ימי בחירה?
העובדים בישראל זכאים לצאת לחופשה בחגים בתשלום במועדים כפי שמתפרסמים ברשימות לגבי כל דת ודת. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור בין חופשה במועדי ישראל לבין ימי חופשה בחגי דתו ועליו להודיע למעסיקו מראש על בחירתו. ימי חופשה בגין חגים לא ינוכו מסך ימי החופשה השנתית שמגיעים לעובד. למרות האמור לעיל, עובד שאינו יהודי לא יהיה זכאי לכפל תשלום במקרה שמקום העבודה סגור בחגים היהודיים. במקרה כזה הוא יוכל לקזז את ימי החג היהודיים מימי חופשתו השנתית או לקבל בגינם דמי חופשה.
עובד זכאי לבחור שני תאריכים במהלך שנה קלנדרית שבהם יצא לחופשה והמעסיק לא רשאי לסרב לו כל עוד העובד הודיע על כך למעסיקו לפחות 30 יום מראש.
במגזר הפרטי, ימים אלו יקוזזו מימי החופשה השנתית של העובד. במגזר הציבורי או במקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים המעניקים ימי בחירה לעובדים, מדובר בימי חופש בנוסף לימי החופשה השנתית. על פי החוק אחד מימי הבחירה יכול להיות יום כלשהו בשנה ואילו השני חייב להיות באחד מהימים המופיעים ברשימה בחוק. רשימה זו כוללת בעיקר ערבי חג, או חגים שאינם ברשימת החגים המוכרים כחופשת חג, וכן ימי זיכרון או ימי ציון מיוחדים כמו יום ירושלים או יום האישה הבינ"ל וכן יום בחירות לפריימריז בשנת בחירות. חשוב לציין שיום הבחירות עצמו הינו יום חופשה כללי, שלא יקוזז מימי החופשה השנתית או ימי חג להם זכאי העובד.
האם מגיע פיצוי למי שעובד בחג?
עובד המועסק בימי החג, זכאי לקבל עבור עבודתו ביום חג ל- 150% לכל שעת עבודה. במקרה ונכפה על העובד לעבוד בחג נגד רצונו הפיצוי עשוי להגיע לכדי 250% ויותר. בפסיקת ביה"ד האזורי תל-אביב יפו, שיצאה מהנחה שהעבודה של העובד בחגים לא הייתה מתוך בחירה אלא מכורח, חוייבה מעסיקתו של העובד לשלם לו דמי חגים על כל 35 ימי החג שבהם עבד [סע"ש 61302-01-16]
מי זכאי לקבל דמי חגים ואיך מחשבים אותם?
"הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים אלו הוא, שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך", כפי שנפסק בבית הדין הארצי לעבודה ירושלים [ע"ע 300360/98]. השכר של עובד במשכורת חודשית לא משתנה בחודשים בהם חלים חגים ולכן אינו מפסיד שכר בגינם. לעומת זאת, עובד בשכר יומי או שעתי זכאי לקבל "דמי חג" עבור ימי החג שבהם לא עבד. הזכאות לדמי חג נכנסת לתוקף לאחר שהעובד השלים שלושה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק ושלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג. דמי חג ישולמו לעובד שלולא החג, היה זה יום עבודה רגיל שלו. (עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת, ואף ביום שישי אם עובד 5 ימים בשבוע). השכר שנלקח בחשבון בחישוב דמי החג הוא שכרו הבסיסי של העובד ואינו כולל שעות נוספות, נסיעות, או בונוסים וזאת לפי העולה מפסה"ד של בית המשפט הארצי לעבודה [ע"ע 7386-02-16] שקבע "הכללת עמלות מכירה בשכר הקובע של עובד שעתי לעניין תשלום דמי חגים תביא לתוצאה שלפיה דווקא שכרו יהיה גבוה יותר מזה של עובד בשכר חודשי, בניגוד לתכלית ההסדר,…"
האם מותר למעסיק לקזז ימי חופשה שנתית במקרה של חופשה ייזומה?
למעסיקים מותר להחליט על חופשה ייזומה (מרוכזת), לדוגמה ימי חול המועד, או "ימי גשר" אם החג חל קרוב לסוף השבוע למשל. על המעסיק להודיע שבועיים מראש על כוונתו להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת של שבעה ימים ומעלה. אם לא נקבע אחרת, ימי חול המועד ו"ימי גשר" הם ימי עבודה רגילים. לכן העובד יקבל תשלום עבור ימי החג ואילו ימי החופשה בחול המועד יקוזזו מימי החופשה השנתית שהוא צבר עד ליציאה לחופשה. אם לא נותרו לעובד ימי חופשה צבורים אזי על המעסיק לשלם לעובד עבור ימי החופשה הייזומה. אם העובד הוא שביקש את החופש, יקוזזו ימי החופש ממשכורתו.
האם מותר למעסיק לתת שי לחג במקום דמי חג?
הענקת שי לחג מהווה נוהג במקומות עבודה רבים אבל אין זו חובה הכתובה בחוק כלשהו. לכן, אם לא סוכם אחרת עם העובד, זכותו של מעסיק להחליט שאינו מעניק שי לחג, בכל חג או בחג זה או אחר. לעומת זאת ,מתן חופשת חג, כפי שהיא מוגדרת בחוק, הינה חובה שחלה על כל מעסיק. לכן לא ניתן להמיר חופשת חג במתן שי לחג. שי לחג ניתן מעבר לחופשת החג ולא במקומה.
חופשה שנתית ודמי חופשה – מאמר בבלוג לדיני עבודה
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
(*) המאמרים באתר המשרד מספקים מידע ראשוני בלבד, הנכון למועד פרסומו, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ משפטי. לבירור מקרים פרטיים מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה. פסקי הדין המלאים, שמספרם מובא במאמרים כאן, מתפרסמים במאגר המשפטי של אתר "נבו".
