contact whatsapp

מאמרים - הבלוג לדיני עבודה

עבודה בזמן קורונה

קורונה, שפעת, נכות זמנית… ימי מחלה מוכרים? דמי מחלה – החוק והראציונל; באילו מקרים ישלם המעסיק דמי מחלה לעובד? באילו מקרים תישלל זכות העובד לדמי מחלה? דמי מחלה משתנים לפי מס' ימי המחלה; איך מחשבים דמי מחלה? האם מותר לצבור ימי מחלה? ועוד…

מרץ, 2020

חופשת מחלה ודמי מחלה

קורונה, שפעת, חצבת, נכות זמנית… ימי מחלה מוכרים?

נכון למועד כתיבת שורות אלו כמה עשרות אלפים גברים ונשים, ילדות וילדים בארץ נאלצו להכנס לבידוד מחשש להידבקות בוירוס הקורונה. משרד הבריאות הוציא הוראת שעה* לפיה, עובד ששהה בבידוד בשל כך יהיה זכאי לקזז את 14 ימי הבידוד מימי המחלה הצבורים שלו ואסור לפטרו בתקופת הבידוד או בשל הבידוד. כמו כן פרסם משרד הבריאות אישור מחלה גורף.* (זאת כדי שהשוהים בבידוד לא יצטרכו להגיע לקופות החולים ולרופאיהם ולסכן את הציבור בהדבקה). 

האם מחשבים את הימים האלה כמו חישוב של ימי מחלה רגילים? האם הורים זכאים לקיזוז ימי מחלה בשל בידוד ילדיהם, ולגבי מעסיקים, האם בעלי עסקים זכאים לקבל פיצוי מהמדינה על שהייתם בבידוד? האם על המעסיק לשאת בתשלום עבור ימי הבידוד של העובד או המדינה? נכון להיום, אין הוראות ממשלה לגבי הנושא ועל כן חלים החוקים הקיימים בנוגע לדמי מחלה. כך למשל לעובד הנעדר מהעבודה ינוכו 14 ימי מחלה ואם אין לו מספיק ימי מחלה צבורים, ייחשבו הימים לימי העדרות רגילים ושכרו של העובד ייפגע. מצד שני, אין להתעלם מכך שמדובר בצו ממשלתי, ועל כן בהחלט ייתכן שבהעדר הוראות מפורשות של הממשלה, שאלות אלו יועלו במסגרת תביעות בבתי המשפט. (*) בסוף המאמר תמצאו קישור להוראת השעה ולאישור המחלה הגורף.

דמי מחלה – החוק והראציונל

חוק דמי מחלה מהווה אחד מחוקי המגן שנחקקו לטובת העובד. החוק נועד למנוע מצב שבו תימנע הכנסה מעובד שאינו מסוגל לעבוד בשל מחלה או מגבלה רפואית אחרת. במקרה של מחלה החוק מגדיר את גובה דמי המחלה להם זכאי העובד על פי מספר ימי המחלה ועל פי הוותק שלו במקום העבודה. במקרה של מגבלה רפואית, על המעסיק להציע עבודה אחרת שמאפשרת לעובד לעבוד למרות המגבלה הרפואית. במקרה כזה התשלום עבור העבודה החלופית יהיה בגובה השכר שהעובד היה מקבל לו היה ממשיך למלא את תפקידו הקודם במסגרת העבודה. היה ולא תימצא לעובד עבודה חלופית העובד יהיה זכאי לקבל חופשת מחלה ובתשלום דמי מחלה לפי הגדרתם בחוק. כמו כן נקבעו בהסכמים קיבוציים ובהרחבות לחוק תנאים משופרים לחוק דמי המחלה לעובדים במגזרים ובענפי תעסוקה שונים כמו העובדים בחקלאות, סיעוד ובניין ואחרים.

באילו מקרים ישלם המעסיק דמי מחלה לעובד?

  1. עובד חולה זכאי לתשלום דמי מחלה אם נעדר מהעבודה בשל המחלה והציג אישור רפואי לתקופת מחלתו.
  2. עובד זכאי לקבל דמי מחלה גם אם נעדר מהעבודה בשל טיפול בבן/בת הזוג החולה או הורה חולה שחייב בעזרה של הזולת להתנהלותו היומיומית ואינו נמצא במוסד בו הוא מקבל את אותה העזרה מבעלי מקצוע. החוק מפרט את מספר ימי חופשת המחלה להם זכאי העובד לפי מידת חומרת המחלה, מחלה רגילה או מחלה ממארת או בהיעדרות בשל תרומת איבר לבן/בת הזוג.
  3. עובד או עובדת זכאים לתשלום עבור היעדרות בשל מחלת ילד. מספר ימי ההיעדרות להם זכאי ההורה נקבעים על פי גילו של הילד המטופל, ומידת חומרת המחלה. בכל מקרה, רק אחד ההורים יהיה זכאי לקבל את דמי המחלה בגין היעדרות זו. החוק גם מפרט תנאים לתשלום למשפחות חד הוריות או משפחות אומנה.
  4. לחוקים הייחודיים הנ"ל נוסף התיקון חוק עבודת נשים לפיו בתקופה שבה אישה עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, דין היעדרותה מהעבודה כדין היעדרות מפאת מחלה ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש (תיקון 61).

באילו מקרים לא ישלם המעסיק דמי מחלה לעובד?

  1. עובד שעבדבתקופת מחלתו בשכר, בין עבור אותו מעסיק ובין עבור מעסיק אחר,  לא יקבל דמי מחלה בעבור אותם ימים בהם עבד.
  2. על פי סעיף 8 לחוק, אם המעסיק ביטח את העובד שלו בביטוח דמי מחלה בקופת גמל, בהסכמת העובד או הסכמה של רוב העובדים במקום העבודה. במקרה כזה הביטוח אמור לשלם את דמי המחלה ובלבד שאלה לא יהיו נמוכים מדמי המחלה שנקבעו בחוק.
  3. במקרה שעובד זכאי לקבל תשלום מחברת ביטוח או מהביטוח הלאומי בשל אי-כושר עבודה הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה ממעסיקו עבור הימים שלא עבד בהם, אך קיבל תמורה ממוסדות אלו.

דמי המחלה משתנים לפי מספר ימי המחלה בפועל

משך ימי המחלה המזכה בדמי מחלה הינו לפחות שלושה ימים. על העובד להודיע על היעדרות בשל מחלה תוך שלושה ימים מאז שחלה. כמו כן חייב העובד להמציא תעודת מחלה חתומה ע"י רופא. העובד יהיה זכאי לשכר מלא עבור יום המחלה הרביעי ואילך. עבור הימים השני והשלישי יהיה זכאי למחצית משכרו ואילו יום המחלה הראשון אינו מזכה את החולה בדמי מחלה כלל.

איך מחשבים דמי מחלה?

ככלל, דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהעובד היה זכאי לקבל אילו המשיך לעבוד בתפקידו הקודם למחלה. רכיבי השכר הכלולים בחישוב דמי המחלה הם: שכר יסוד (כולל עמלות), תוספת ותק ותוספות קבועות אחרות. רכיבי שכר שאינם נלקחים בחשבון אם העובד לא מגיע לעבודה לא ייחשבו כחלק מהשכר.  עובדים ששכרם מחושב לפי תפוקה (בקבלנות) הרי ששכרם החודשי לצורך חישוב דמי מחלה יהיה שווה לממוצע השכר ששולם להם בשלושת החודשים שקדמו לארוע. כל העובדים במשק זכאים לדמי מחלה ואלה מחושבים לפי סוג העובד, עובד בשכר חודשי, עובד יומי או עובד שעתי. גובה דמי המחלה יחושב לפי החלק היחסי של ימי העבודה בחודש:

  1. ערך יום מחלה לעובד חודשי יחושב לפי השכר המחולק ל-30 (לעובד חודשי ישולמו ימי מחלה בשישי ושבת)
  2. ערך יום מחלה לעובד יומי יחושב לפי סה"כ השכר שקיבל ב 12 החודשים לפני מחלתו בחלוקה למספר הימים שעבד בפועל באותה שנה (לעובד יומי, שאינו עובד בימי סוף השבוע לא יחושבו ימי המחלה בשישי ושבת)

האם מותר לצבור ימי מחלה?

בהחלט כן, עובד זכאי לקבל דמי מחלה לתקופה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעסיק והוא רשאי לצבור עד 90 ימי מחלה. עובד יוכל לבחור לקזז מימי המחלה שנצברו לו במקרה של טיפול בילד, בן/בת זוג או הורה חולה ובלבד שיודיע על כך מראש וימציא תעודות מחלה כנדרש בחוק.

אילו איסורים חלים על המעסיק בגין חוק דמי מחלה?

בהיות חוק דמי המחלה חוק מגן חל איסור לפטר עובד בזמן חופשת מחלה. היות ודין דמי מחלה כדין שכר עבודה לכל דבר אין לקזז ימי מחלה מפיצויי פיטורים או מזכויות סוציאליות אחרות המוקנות לעובד מכוח החוק.

האם מותר להמיר ימי מחלה בכסף?

בהחלט לא. ימי המחלה ניתנים כחופשה בתשלום עבור ימי מחלה בפועל. לא ניתן להמיר ימי מחלה בכסף או בימי חופשה. יוצא מן הכלל הוא היום הראשון לחופשת המחלה שבגינו אין מקבלים שכר אך מותר לעובד להמיר אותו באחד מימי החופשה שנצברו לו. זאת, כדי להימנע מקיזוז שכר בשל מחלה.

חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), תשנ"ח-1998

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1963

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ג-1963

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

בידוד בשל חשש מקורונה – אישור מחלה גורף

בידוד בשל חשש מקורונה – צו שעה

(*)  המאמרים באתר המשרד מספקים מידע ראשוני בלבד, הנכון למועד פרסומו, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ משפטי. לבירור מקרים פרטיים מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה. פסקי הדין המלאים, שמספרם מובא במאמרים כאן, מתפרסמים במאגר המשפטי של אתר "נבו".

הרשמה לניוזלטר שלנו

אתר זה מוגן ע"י ReCAPTCHA בכפוף למדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של גוגל.



אני מאשר/ת קבלת מסרים פרסומיים בדוא”ל ו/או ב-SMS
סגירת תפריט
דילוג לתוכן