הבלוג לדיני עבודה -

יולי, 2020

מטרת החוק

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018" שנכנס לתוקפו ב-15 בספטמבר 2019 נועד "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

החוק החדש והתקנות שתוקנו בעקבותיו מנסים לתת מענה הן לבעל העסק והן לעובדים ולאפשר לשניהם להישאר במעגל היזמות והתעסוקה. בעל עסק, שהגיע לחדלות פרעון זכאי לתמיכה של המדינה בהכשרה לשיקום כלכלי. עובדי החברה במקרה כזה, לא יפסידו את זכותם לשכר תמורת עבודתם, ומי שלא ימשיכו לעבוד בחברה, יקבלו גם פיצויי פיטורים וזכויות נוספות לפי מידת זכאותם בחוק וזאת באמצעות המוסד לביטוח לאומי. בקשות הנוגעות לפירוק חברה שהוגשו לפני 15.9.2019 נבחנות על פי החוקים שקדמו לחוק החדש. במאמר זה אתייחס לקביעות החוק החדש תקנותיו והכללים והנוהלים הנלווים אליו בלבד.

"חדלות פירעון" – מה זה אומר?

מצב שבו חברה בע"מ או יחיד שחובותיו והתחייבויותיו עולים על גובה שווי נכסיו והם אינם מסוגלים להחזיר את החובות שלהם או לעמוד בהתחיבויות עתידיות נחשב מצב של ״חדלות פירעון״. כשהמעסיק, בין אם חברה ובין אם אדם פרטי נמצאים במצב של ״חדלות פירעון״ זה אומר שלחברה אין כסף. במקרה כזה, בדרך כלל העובדים אינם מקבלים משכורת, (מצב שיכול להמשך אף מספר חודשים), או שעובדים מפוטרים מהעבודה ולא מקבלים את פיצויי הפיטורים וזכויות אחרות מהמעסיק המגיעים להם על פי החוק. העובדים עומדים בפני שוקת שבורה, מרגישים מרומים ומודאגים לגבי עתידם. מנגד, הבוס מרגיש חסר אונים כי הוא ניסה, בתום לב, לעשות הכל כדי שהעסק יצליח אבל נכשל וחובות החברה רק הולכים ומצטברים. במצב זה עומדת גם למעסיק וגם לעובדים, כמו גם לנושים אחרים, האפשרות לתבוע את פירוק החברה.

בקשת פירוק חברה מצד המעסיק:

בפני מעסיקים שנקלעו לקשיים כלכליים ושאינם רוצים לפגוע בעובדיהם ובנושים אחרים ושהם מעוניינים להגיע להסדר עם בעלי חובם או להבריא את העסק עומדות שתי אפשרויות, האחת, פנייה לרשם החברות בתביעה להכנס להליך של פירוק מרצון והשנייה לפנות לביהמ"ש ולבקש להכנס להליך של שיקום כלכלי.

עצם הפנייה של המעסיק לרשם החברות בבקשה לפירוק מרצון, מאפשרת לעובדים להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי.

בקשת פירוק חברה על ידי העובדים:

עובדים שלא קיבלו את שכרם, בטענה שלחברה אין כסף, רשאים, כנושים "בדין קדימה", לתבוע בבית המשפט מתן צו להתחלת תהליך פירוק החברה. עם קבלת הצו מבית המשפט העובדים יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל תשלום עבור שכר עבודה בגין השכר שלא שולם להם ואף לקבל פיצויי פיטורים וכספים נוספים בגין זכויות סוציאליות שונות, הכל לפי התנאים שקבועים בחוק. חלקם מפורט בתשובות לשאלות המופיעות להלן:

האם מעסיק צריך להודיע לעובדים על פירוק החברה?

תקנות הפרסום בדבר הליכי פירוק חברה קובעות במפורש שיש לפרסם את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי פירוק באתר האינטרנט של משרד המשפטים וכן שתאגיד מעל 50 עובדים חייב לפרסם במקום בולט במקום העבודה את ההזמנה לדיון המשפטי.

מה עדיף, לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה על אי תשלום שכר ופיצויים או לתבוע את פירוק החברה?

יש לבחון כל מקרה לגופו. לפעמים ההליך הנכון הוא הגשת תביעה בבית הדין לעבודה כנגד החברה ולפעמים ההליך המתאים הוא הגשת בקשה לפתיחת הליכים לפירוק החברה. לעיתים אף יש צורך לנהל את שני ההליכים – ראשית לתבוע בבית הדין לעבודה ולאחר מכן להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו לפתיחת הליכים. חשוב להתייעץ עם עו״ד עם ניסיון והכרת התחום. נציין כאן שהליך הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפירוק חברה היום הוא מהיר באופן משמעותי מבעבר ואף מהיר מניהול הליך תביעה בבית הדין לעבודה.

ממתי זכאי עובד לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי?

לפי החוק החדש עובדים זכאים לקבל גמלה בגין אי תשלום שכר עבודה (עד 5 חודשים לפני מתן הצו ) וזאת כבר עם אישור ביהמ"ש למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, משמע, זכאות זו עומדת לעובדים גם אם טרם נקבע פירוק החברה ואף בשלב בו מנסים ״להבריא״ ולשקם את החברה. זאת, להבדיל מהחוק הקודם, לפיו עובדים היו זכאים לקבל גמלה רק ממתן צו פירוק ע"י ביהמ"ש.

המוסד לביטוח לאומי הוא גם זה שקובע את גובה הגמלה המגיעה לעובד, בין השאר על סמך תלושי משכורת ואישורים מקרן פיצויי הפיטורים של העובד.

אילו רכיבי שכר ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי?

שכר העבודה ישולם לעובדי חברה בפירוק עבור התקופה שלא קיבלו את שכרם לפני כניסת החברה להליך הפירוק. בשכר העבודה כלולים: משכורת בסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, והוצאות נסיעה. כמו כן ייכללו בחישוב: פדיון חופשה שלא נוצלה ודמי הבראה שלא שולמו. במקרים שבהם השכר כולל ביגוד  או תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית וכד', גם אלה ייכללו בחישוב. בנוסף ייכללו ימי הודעה מוקדמת לפני פיטורים שלהם זכאי העובד וכן פיצויי בגין הפרשות גמל אם אלה לא הופרשו כחוק ע"י המעסיק, הפרשות לקרן השתלמות ופיצויי פיטורים.

האם גובה הגימלה מהביטוח הלאומי שווה לגובה השכר?

ובכן, לא הכל דבש. קיים גובה מקסימלי לסכום הכולל שישולם על ידי המוסד לביטוח לאומי והוא לא יעלה על 114,452ש"ח ש"ח (נכון לינואר 2020). בכל זאת, מדובר בסכום משמעותי שחבל לוותר עליו.

האם ישנו מצב שבו לא אקבל פיצויי פיטורים?

אפשר להבחין בשני מקרים בהם עובדים לא יהיו זכאים לקבל כספי זכויות סוציאליות ובהן פיצויי פיטורים, ימי חופשה שלא נוצלו ועוד. מקרים אלו ייתכנו במצב שניתן צו לפתיחת הליכים אך לא ניתן צו לפירוק חברה: מקרה אחד חל לגבי עובדים שלא פוטרו כאשר ביהמ״ש קבע שהחברה תחל בתוכנית שיקום, או במקרה שני שבו החברה נמכרה לאחר וממשיכה לפעול והעובדים ממשיכים להיות מועסקים בה.

מה היתרון של ליווי משפטי לתהליך פירוק חברות?

החוק קובע כללים ונוהלים לניהול הליכי פירוק, בין אם יזם אותם המעסיק ובין אם יזמו אותם העובדים. הכללים קובעים מהם התנאים הדרושים לכל אחד מהשלבים בתהליך פירוק החברה עד להגדרת הטפסים הייעודיים לכל שלב ושלב. ליווי משפטי של עורכי דין המתמחים בפירוק חברות מאפשר ניהול הליך יעיל תוך עמידה בכל הוראות החוק, קיצור זמן התהליך וחיסכון בעלויות התובעים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019

פשיטת רגל ופירוק תאגיד (זכויות עובדים), אתר המוסד לביטוח לאומי

(*)  המאמרים באתר המשרד מספקים מידע ראשוני בלבד, הנכון למועד פרסומו, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ משפטי. לבירור מקרים פרטיים מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה. פסקי הדין המלאים, שמספרם מובא במאמרים כאן, מתפרסמים במאגר המשפטי של אתר "נבו".